הגשתי תלונות, העברתי ראיות, אבל אכיפה לא הייתה

במהלך השנתיים האחרונות פעלתי באופן ישיר מול רשות שוק ההון והגשתי תלונות מתועדות בנוגע לליקויים חמורים בענף הביטוח והפנסיה.
התלונות לוו במסמכים, ראיות ופניות חוזרות, ונועדו להתריע על כשלים שיש להם השפעה ישירה על כספי החוסכים.

לא מדובר בדעה כללית או בביקורת תאורטית.
מדובר בפניות רשמיות ומנומקות, שנעשו מתוך ציפייה סבירה לפעולה רגולטורית.

למרות זאת, בפועל לא ננקטו צעדי אכיפה.
לא הוגש אף כתב תביעה לבית המשפט, ולא נשלל רישיון של אף סוכן ביטוח.
הפער הזה בין חומרת הפניות לבין היעדר פעולה הוא לב הבעיה.

מה קרה בפועל לאחר הגשת התלונות

לאורך התקופה התקבלו תשובות כלליות בנוסח של “הנושא בבדיקה”, “העניין נבחן” או “המידע הועבר לגורמים הרלוונטיים”.
אך מאחורי הניסוחים האלו לא עמד אף הליך משפטי ממשי.

לא נפתחה חקירה פומבית.
לא התקבלה החלטת אכיפה אישית.
ולא הוטלה אחריות על גורם כלשהו.

זה אינו עיכוב טכני.
זו בחירה מערכתית.

 

כשבדיקה מחליפה אכיפה

אכיפה רגולטורית נמדדת במעשים, לא בהודעות לתקשורת.
כאשר אין כתבי תביעה ואין שלילת רישיונות, אין הרתעה.

שחקנים בעייתיים בשוק יודעים להבחין היטב בין איום תקשורתי לבין סיכון משפטי אמיתי.
ובהיעדר סיכון, ההתנהלות הבעייתית נמשכת.

כך נוצרת רגולציה למראית עין:
מערכת שמדברת הרבה ופועלת מעט.

 

למה זה עניין ציבורי ולא אישי

היעדר אכיפה אינו פוגע רק במי שמתריע.
הוא פוגע באמון הציבור, בהגנה על כספי החוסכים ובתקינות השוק כולו.

כאשר תלונות מתועדות אינן מובילות לפעולה, המסר מסוכן:
מי שפועל לפי הכללים נותר חשוף, ומי שחורג מהם אינו משלם מחיר.

 

סיכום

אם הוגשו תלונות מתועדות, הועברו ראיות ונעשו פניות חוזרות לרגולטור,

אך לא הוגש אף כתב תביעה ולא נשלל אף רישיון,
זו אינה אכיפה.

כל עוד רגולציה אינה מתורגמת לפעולה משפטית מתועדת,
אין הרתעה ואין הגנה אמיתית על כספי החוסכים

 

הוגשו תלונות מתועדות לרשות שוק ההון בצירוף ראיות ומסמכים, אך לא ננקטו צעדי אכיפה בפועל
לא הוגש אף כתב תביעה לבית המשפט ולא נשלל רישיון של אף סוכן ביטוח
בדיקה רגולטורית שאינה מובילה להחלטות מחייבות אינה מהווה אכיפה
היעדר אכיפה יוצר היעדר הרתעה ומסכן את ההגנה על כספי החוסכים
פער מתמשך בין פניות אזרחים לבין פעולה משפטית מצביע על כשל רגולטורי מערכתי