חזר לכם הצ’ק כי יש קורונה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

על פי הערכת היועץ הכלכלי של לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים כ-5.5 מיליון צ’קים בסכום כולל של 60 מיליארד שקל לא כובדו בתקופת הקורונה. כך שאם אתם עצמאים או בעלי עסק קטן, רוב הסיכויים שנפלתם בסטטיסטיקה הזו, בצד זה או אחר שלה. הבעיה העיקרית עם עסקים קטנים, עצמאים, פרילנסרים, או איך שלא תעדיפו לקרוא לפלח התעסוקתי המקופח ביותר, על פי הגדרתו, במשק הישראלי, הוא כי אפילו צ’ק אחד של לקוח שלא מכובד, וכל העסק מתחיל להתנדנד. מכיוון שקל מאד להגיע למצב של מפולת דומינו במיוחד בתחומי עיסוק מצומצמים, צ’ק אחד כזה שאינו מכובד גורר אחריו עוד ועוד בעלי עסקים קטנים שאינם יכולים לפרוע את חובם.

רגע, בעצם, כמה עסקים קטנים ועצמאים יש בישראל?

הנתונים לקוחים מתוך דו”ח תקופתי של מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2020 {תמונת מצב לפני התחלת משבר הקורונה} שהוציא משרד הכלכלה – “מספר העסקים הכולל במגזר העסקי בישראל עמד על 574 אלף עסקים; 99.5% מהם עסקים קטנים ובינוניים עד גודל של 100 שכירים לעסק. העסקים הקטנים והבינוניים אחראים ל-1.92 מיליון משרות, לרבות העסקה עצמית של עצמאים, המהווה 60% מהמשרות במגזר העסקי. כמו כן, הם מייצרים כ-54% מהתוצר במגזר העסקי.

בחלוקה על פי קבוצות גודל מספר העסקים הזעירים, המעסיקים 1-4 שכירים, עומד על כ- 189 אלף עסקים, והם מעסיקים כ-11% מהמשרות במגזר העסקי ותורמים 11% מהתוצר במגזר העסקי. נוסף על העסקים הזעירים יש גם כ-298 אלף עצמאים ללא שכירים, התורמים 7% מהתוצר במגזר העסקי. מספר העסקים הקטנים, המעסיקים 5-19 שכירים, עומד על כ-66 אלף עסקים, והם מעסיקים 18% מהשכירים במגזר העסקי. חלקם בתוצר עומד על 16% מהתוצר במגזר העסקי. מספר העסקים הבינוניים, המעסיקים 20-99 שכירים, עומד על כ-18 אלף עסקים. הם מעסיקים 21% מהשכירים במגזר העסקי, ותרומתם לתוצר עומדת על 18% מהתוצר במגזר העסקי.”

זוכרים את האמירה שלנו בהתחלה, זו הנוגעת לדומינו? ובכן, נראה, כי השנה, בעקבות הקורונה, עניין הלוואה למוגבלים ופושטי רגל יהפוך לנפוץ הרבה יותר ממה שהיה בעבר. זאת, מכיוון שאם שמתם לב, העסקים הקטנים והבינוניים הם האחראים ל-1.92 מיליון משרות במשק הישראלי, כך שכל עסק כזה שקורס, גורר איתו יחד את כל העובדים המועסקים אצלו.

הלוואה למוגבלים ופושטי רגל

ממילא הבנקים אינם ששים לאשר הלוואות לאנשים בעלי דירוג אשראי מפוקפק או שאינו טוב באופן מובהק, אבל מוגבלים ופושטי רגל נמצאים בצרה כפולה – מצד אחד, בצר להם, באופן טבעי, הם יחפשו את הישועה בסניף הבנק שבו התנהל / מתנהל חשבונם, הם מכירים את הפקידים, ויתכן שאפילו, עד לא מזמן, הם נהגו לשבת מידי פעם על כוס קפה עם מנהל הסניף ולשוחח על הא ועל דא. כיום, הם הפכו למוקצים מחמת מיאוס, ואפילו הלוואה שעשויה להציל אותם ואת משפחתם מחרפת רעב, לא תינתן להם בבנק, שכאמור, פעם, היה ה”חבר” הטוב שלהם {כל עוד ההכנסות זרמו}. מצד שני, מרבית חברות האשראי החוץ בנקאיות, אמנם, אינן מערימות קשיים מרובים כל כך על מבקשי ההלוואות, אולם, את המחיר יש צורך לשלם, והוא מתבטא בריביות גבוהות בהרבה ובתנאים דרקוניים למדי, כי, כאמור, לכל דבר יש מחיר.

יש אור בקצה המנהרה

יתרונם היחסי של הבנקים על החברות החוץ בנקאיות, יתרון שנבע, בעיקר, בשל הגישה החופשית שלהם למאגרי נתוני לקוחות {ולכן, אף איפשר להם לקחת סיכונים מחושבים ולצמצם את הריביות, בעוד חברות האשראי החוץ בנקאיות “פיצו” את עצמן בריביות גבוהות}, נשבר. זה קרה, במידה רבה, עם כניסתו לתוקף של חוק נתוני אשראי, התשע”ו – 2016, חוק שהחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס”ב – 2002. בזכותו של החוק החדש נכנסו לסיפור לא מעט שינויים הנוגעים לנושא האשראי האישי והעסקי. את השינוי המשמעותי הנוסף שהתחולל בשנים האחרונות, ניתן לייחס לתקנה מטעם המפקח על הבנקים שיצאה בשנת 2013 והיא מאפשרת לאדם להיות שותף לנתוני דוח האשראי שלו, אותם נתוני אשראי, אשר עד לכניסתה של תקנה זו לתוקפה, נשמרו בידי הבנק קרוב מאד “לחזה”.

נחזור להשפעות השינויים על תנאי הלוואה למוגבלים ופושטי רגל?

מאגר נתוני האשראי החדש, הכולל את כל נתוניהם הפיננסיים של אזרחי ישראל מהאספקט של יכולותיהם ונכונותם לעמוד בפירעון הלוואותיהם וחובותיהם, גובש ומנוהל בידי בנק ישראל. מה שאומר, בעצם, שכיום, כל חברת אשראי חוץ בנקאית יכולה להציע לכל לקוח הלוואה תפורה על פי מידותיו ולפי נתוני האשראי שלו, שכיום, כבר יש לה גישה אליהם. אין זה אומר כי הלוואה למוגבלים ופושטי רגל תחולק לכל דורש ובכל תנאי, אבל זה בהחלט אומר, כי, לפחות לגבי חלק מסוים המקרים, העניין יהפוך לאפשרי. קשה, מורכב, אבל – אפשרי.

מדוע רצוי להיעזר בשירותיה של חברה המתמחה בתחום?

כפי שבוודאי שמתם לב, בשנים האחרונות חלו שינויים לא מעטים בחקיקה – הן במעמדם של פושטי הרגל, המכונים כיום “אנשים במצב של חדלות פירעון”, והן בתחום הפיננסי, כפי שהסברנו קודם, על קצה המזלג. חברה המתמחה בתחום זה, כדוגמת פיקסמן – סוכנות לביטוח, תסייע לכם לעבור את המסלול של בקשת הלוואה למוגבלים ופושטי רגל, בזכות ניסיונה בתחום, והידע המקצועי הרב שרכשה במהלך שנות פעילותה.

השארת תגובה