הקורונה והשלכותיה על מצב המשק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עוד ידובר רבות על האופן שבו השפיעה הקורונה על המעגלים השונים של חיינו. המעגלים החברתיים, האנושיים, הכלכליים ולמעשה כמעט על כל היבטי החיים. אך בעוד שיש סיכומים שעדיין לא ניתן לסכם ויש להמתין עד שיחלוף עוד זמן ונצא מהמשבר, את ההשלכות השונות על מצב המשק ניתן להבין כבר כעת. כיצד השפיעה הקורונה על מעגל העבודה? איך היא השפיעה על הצריכה שלנו? על בקשות הסיוע של עסקים? ומה הקשר בינה לבין המדיה הדיגיטלית? בדרך ליציאה מהמשבר, הנה כמה היבטים מעניינים על תוצאותיו הראשוניות. 

עסקים פונים לבקשת סיוע

אם בעבר צירוף המילים “הלוואה לכל מטרה” היה מנת חלקו של נתח מובחר מהאוכלוסייה הישראלית, הרי שהקורונה הפכה אותו לשגור ביותר. ככל שימי הקורונה העמיקו והסגרים החלו, כך יותר ויותר אנשים פרטיים ובעלי עסקים נאלצו לבקש סיוע לקיומם. עסקים ששירותם אינם חיוני, כמו כאלה מתחום ההלבשה, הקולנוע והפנאי, מצאו את עצמם ללא מטה לחמם ולא יכלו להסתמך רק על מענקי הממשלה. בצר להם, פנו אל גורמים בנקאיים וחוץ בנקאיים כדי לקבל סיוע שיאפשר להם להשאיר את הראש מעל המים גם בימים הקשים הללו. העובדה שמדובר, לרוב, בסיוע מסוג הלוואה לכל מטרה הפכה את המצב לפשוט יותר, כיוון שהמימון הגיע באופן מיידי, ללא שאלות וחקירות מרובות, ואפשר למשפחות ולבעלי העסקים לכלכל את עצמם עד אשר יוכלו למכור את שירותיהם בין הסגרים או בתום הקורונה.

עבודה מהבית – כמעט לכולם

מודל העבודה מהבית חלחל אל שורות הקורונה כבר בתחילת המגפה, והלך והשתכלל ככל שחלף הזמן. רוב העסקים במדינה לא הוגדרו כחיוניים וכחלק מהחלטות הממשלה, רוב הארגונים, העסקים והמשרדים נאלצו לצמצם את פעילותם דרמטית או כליל. הודות לעובדה שניתן להתחבר בקלות, מכל מקום בעולם, דרך המחשב, אל שרתי הארגון, יכלו עובדים רבים לעבוד מהבית, בשעות המקבילות לאלו שעבדו בהם במשרד – ולקבל שכר כרגיל. המודל הזה, כך מנבאים מומחים, עתיד להישאר איתנו גם כשהקורונה כבר לא תהיה חלק מחיינו – ובצדק. עסקים וארגונים רבים הבינו שהם יכולים להפיק מעמל העובדים שלהם תוצאות זהות או טובות יותר לאלו שיש בימים כתיקונם ועובדים ראו כי טוב כשהבינו שהם יכולים לתפקד כראוי גם בלי להגיע למשרד. לצעד הזה יש גם תועלת עצומה למשק בכללותו, כיוון שמדובר במודל שחוסך את הנסיעות היומיות, זיהום האוויר והפקקים וגם תורם לתפוקת העבודה היומית.

חל”ת, אבטלה ויציאה משוק העבודה

הקורונה השפיעה באופן משמעותי ודרמטי מאוד על כוח העבודה, כשבתחילת המשבר לבדו כרבע מהעובדים פוטרו, התפטרו (עקב הרעת תנאים) או הוצאו לחל”ת. בחודשים הראשונים למשבר, על אף התוצאות הללו, הבינה ישראל כי הכניסה למגפת הקורונה הגיעה כששוק העבודה היה יחסית חזק ויציב. עם זאת, שיעור האבטלה הלך ותפח והגיע לממדים מדאיגים, עם שפל היסטורי. ככל שחלפו השבועות והחודשים, היה נראה כי השוק מתייצב חזרה, עם כ-300,000 עובדים ששבו לעבודתם מאז שפוטרו או הוצאו לחל”ת. עם זאת, מומחים מעריכים כי כ-20% מהמובטלים לא ישובו לעבודתם כלל, גם לא לאחר שהמשבר יהיה מאחורינו. 

מסעדות, טייק אווי ומה שביניהם

אחת ההשפעות המכריעות, שהיו תוצר ישיר של משבר הקורונה, הוא פריחת שירותי המשלוחים באופן כללי ובשוק המסעדנות באופן מובחן. ככל שהעמיקה המגפה וככל שבעלי המסעדות נוכחו לראות כי הם מחוסרי עבודה (זאת כיוון שהממשלה לא התירה לפתוח בתי קפה ומסעדות לישיבה במקום כבר זמן ממושך) לאורך זמן, החליטו רבים מהעסקים לפנות אל פלטפורמות שיווק של שירותי משלוחים. וולט, תן ביס ופלטפורמות מרכזות נוספות היו הבולטות שבהן, אך גם פלטפורמות נקודתיות שפיתחה כל מסעדה לעצמה נראו בשטח. התוצאה: משלוחנים הועסקו ביתר שאת ומסעדות רבות הצליחו “להחזיק את הראש מעל המים” גם בזמן המשבר הקשה ביותר שידע הענף. 

נראות דיגיטלית מנצחת

משבר הקורונה גרם לעסקים רבים להבין שאם הם רוצים לשרוד, הם חייבים להציע את מרכולתם גם באופנים אחרים שאינם תלויים בפתיחה ובסגירה של העסק – וכאן בא לטובתם באופן מוחלט האינטרנט. אם בעבר היו עסקים מסוימים שהעדיפו להיות מחוץ לשירותי האונליין, הרי שככל שחלפו הימים גם הם הבינו שכדי לשרוד – חייבים להציע שירות משלוחים שאינו תלוי בסגר זה או אחר. המשמעות כאן היא כפולה, שכן לא מדובר רק בעסק שמסוגל לתפקד גם בעיצומו של סגר או חשש טבעי של אזרחים להסתובב בחנויות בזמן מגפה, אלא גם במתן מקור העסקה לגורמים נוספים, מלבד העסק עצמו: מי שמלקט את המשלוח, אורז אותו, מוביל אותו, אנשי הלוגיסטיקה והתיאום.

השפעה על מערכת החינוך

מצב המשק נוגע בעיקר להיבטים ומגמות כלכליות, אך גם מערכת החינוך ידעה טלטלות רבות במהלך משבר הקורונה. אם לפני המשבר קיבלה מערכת החינוך תקצוב רב, הן כספית והן תמיכה במספר הכיתות ובכוח האדם ואם היו אינדיקציות חיוביות להקטנת הפער שבין מערכות חינוך שונות, הרי שהקורונה טרפה את הקלפים והעבירה את מערכת החינוך ללמידה מרחוק. התקציבים ירדו משמעותית, שכן באין כיתה ובאין פעילויות שוטפות יש באופן טבעי גם פחות הוצאות, אך את ההשפעות על מצב המשק בכלל ועל מצב החינוך בפרט נצפה לראות גם ביום שאחרי הקורונה. המהפכה שבה תלמידים מכל הגילאים ומכל השכבות לומדים מרחוק היא לא מהפכה של מה בכך, והיא הייתה חלקם של מתי מעט (בעיקר בבתי ספר יהודיים בחו”ל, לדוגמה). מהיום, כך יש לשער, יהיו שינויים גם בתפקוד האמצעים הדיגיטליים, גם בשילובם במערך הלימודים השגרתי וגם בשילוב של הורים בתהליך הלמידה.

השארת תגובה