הלוואת on call

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הלוואות On-call הן הלוואות שניתנות ע”י בנקים מסחריים ללקוחות מועדפים ללא תקופת זמן מוגדרת.

מקבל ההלוואה אינו צריך להחזיר את ההלוואה לכול מטרה שלקח, אלא “על פי קריאה” .

חברת ההלוואות, אם זה הבנקים או כול גוף מסחרי אחר שנתן הלוואה, מסוג הלוואת on call, יכול לדרוש בכול זמן, על פי שיקול דעתם, את החזרת ההלוואה שהעניק לאותו גוף פרטי או מסחרי, באופן מידי.

הלוואת on call, טובה לשני הצדדים, גם לחברת ההלוואות שמלווה את הכסף וגם ללווה שיכול להיעזר בהלוואה זו לצורך גיבוי לתזרים המזומנים.

הסכומים שניתנים בהלוואה זו, יכולים להיות בסכום של כמה אלפי שקלים, אך מגיעים לעשרות ואף מאות מיליוני ששקלים.

 

הלוואות אלו, הן הלוואות מסחריות שניתנות לחברות וגופים כלכליים, בריביות אטרקטיביות, לתקופה של בין כמה שבועות, לעד כמה שנים.

סכום ההלוואה, תקופת ההלוואה והריבית שלה, נקבעים לפי גודל הלקוח, והיקף האינטרסים של הבנק מול אותו הלקוח.

הלוואות On-call  הם אחת  משיטות המימון הזולות ביותר, בגלל הריביות הנמוכות שגובים הבנקים בגין הלוואה זו שיכולות להיות גם הלוואת אקספרס.

היא לרוב תינתן בצמוד לריבית הפריים (ריבית בנק ישראל + 1.5%) , במרווחים קטנים.

 

הלוואת  on call, היא הלוואה לכול מטר ללא ערבים ותינתן בדרך כלל למימון מסע הבחירות של מפלגות גדולות ולמימון תאגידי תקשורת.

בצורה כזו הבנקים נהנים משליטה כמעט מוחלטת במדיניות כלי התקשורת והמפלגות, בכול מה שקשור לחקיקת חוקים והוצאת כתבות תחקיר על הבנקים.

כשמפלגה חייבת מאות מיליונים לבנק מסחרי, שיכול לפי ההסכם לדרוש פירעון מידי של ההלוואה, תחשוב פעמיים אם לחוקק חוקים שיצרו את פעילות הבנק…

באותה צורה, מעניקים הלוואות לתאגידי תקשורת, כדי למנוע מכלי התקשורת, שלרוב מצויים בגירעונות כספיים, לפרסם כתבות כנגד המערכת הבנקאית.

כך לדוגמה, נקלע ערוץ 10 לחובות מול בנק לאומי לאחר שפרסם כתבה על תיאום עמלות בין הבנקים בשנת 2006.

עוד בשלבי התחקיר לכתבה, הגיע פמליה של בכירים מטעם בנק לאומי, לחדרי העריכה של ערוץ 10 ודרשה להפעיל את הדרישה בהלוואת    on call(על פי קריאה),  באופן מידי, כלומר דרישה לפירעון מידי של ההלוואה שהועמד לערוץ 10, לפי תנאי ההסכם של הלוואת on call.

 

זו הסיבה שבניגוד למה שפורסם, תוצאות רפורמת וועדת בכר, בשנת 2006, לא יכלו להיות לרעת המערכת הבנקאית, כשהמפלגה שעמדה בראש חקיקת הרפורמה הזו, היא מפלגת הליכוד, מפלגת השלטון, שהייתה חייבת באותה עת כמה מאות מיליונים לבנקים.

 

אם רציתם דוגמה נוספת להמחשה, אז כשערוץ 10 מפרסם כתבה על הפליית בני מיעוטים בבנק הפועלים, ברור מאיזה בנק הערוץ לא לווה כספים ולאילו בנקים הוא כן חייב  בגין הלוואות שקיבל מהם, משום שאת החומר לתחקיר הכתבה הוא קיבל מכותב שורות אלו ולכן אומר רק ברמז, שבמקור, האשמות להפליית בני המיעוטים, הופנו כלפי כלל המערכת הבנקאית…

 

בצורה דומה, המערכת הבנקאית יכולה למנוע תחרות בתחום האשראי ולכן כשבנק ישראל, מחוקק את חוק מאגר האשראי, כדי לכאורה להוביל רפורמה לתחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי, כפי שמשווק לציבור בימים אלו, כדאי לבדוק טוב מאוד, בין השורות, את מי משרת חוק מאגר האשראי…

 

השארת תגובה