הרבה אנשים שואלים: אם כולנו משקיעים במסלול מדדי מניות S&P 500, למה התשואות בין החברות שונות? הרי מדובר באותו מדד ואותן מניות.
התשובה טמונה במטבע.
כאשר אנו משקיעים במסלול S&P 500, הכסף שלנו מומר משקל לדולר. אם המדד עלה למשל ב־10% בשנה, אבל במקביל הדולר נחלש ב־10% מול השקל – התשואה האפקטיבית שלנו היא אפס. כלומר, ההשקעה לא הרוויחה בפועל.
כדי למנוע מצב כזה, החברות לא משקיעות את כל הכסף ישירות במדד, אלא חלק מההשקעה מופנה לגידור מטבע או להשקעות במטבעות ואג"ח שקליות. כך, גם אם הדולר נחלש, חלק מהחשיפה מגודרת והשפעת התנודות מצטמצמת.
ופה נכנס ההבדל בין המוסדיים:
כל חברה מחלקת את ההשקעה בצורה אחרת. לדוגמה:
- חברה אחת תשקיע 68% מהכסף במדד עצמו ואת השאר במטבעות.
- אחרת תשקיע 75% ב־S&P 500 ואת השאר באג"ח שקלי.
- מוסד אחר יבחר יחס שונה לגמרי.
הבחירות האסטרטגיות האלו, כמה להשקיע במדד וכמה להפנות לגידור או למטבעות, הן אלו שיוצרות את הפערים בתשואות בין קרנות ההשתלמות במסלול S&P 500 של כלל, מנורה, הראל, מיטב, אלטשולר ושאר הגופים.
