בשנת 2024, למרות מלחמה ואי ודאות כלכלית, הגופים המוסדיים בישראל, קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, הצליחו להציג צמיחה מרשימה. סך הנכסים שהם מנהלים גדל בכ־15% והגיע לסכום עתק של יותר מ־2.7 טריליון שקלים. נתון זה ממקם את ישראל במקום מכובד בהשוואה עולמית ומראה את החוסן של מערכת החיסכון הפנסיוני הישראלית.
חלק גדול מהחיסכון שלנו לא מושקע רק בבורסה במניות ובאג"ח, אלא גם בהשקעות אלטרנטיביות כמו נדל"ן, תשתיות, הלוואות פרטיות והשקעות בחברות פרטיות. ההשקעות האלה נקראות "השקעות לא סחירות" משום שהן לא נסחרות ביום־יום בבורסה. בשנת 2024 היקף ההשקעות הלא סחירות עמד על כ־304 מיליארד שקלים. בעולם, בעיקר בארצות הברית ובאירופה, בערך רבע מהחסכונות המוסדיים מושקעים באפיק הזה, בעוד שבישראל רק כ־11%. ההערכה היא שתוך מספר שנים גם אצלנו ההשקעות הלא סחירות יגיעו לכ־25% מהחיסכון הפנסיוני הכולל.
מרבית ההשקעות הלא סחירות מתבצעות מחוץ לישראל, כאשר כ־43% מהנכסים נמצאים בצפון אמריקה ורק כ־26% בישראל. הדבר נובע ממיעוט הזדמנויות מקומיות ביחס להיקף הכספים הגדול שקרנות הפנסיה צריכות להשקיע. תחום מרכזי מאוד הוא השקעות בחברות פרטיות (Private Equity), שמהווה את הנתח העיקרי מתוך כלל ההשקעות הלא סחירות. במקביל נרשמה ירידה בהשקעות נדל"ן ישיר, עלייה בהשקעות דרך קרנות נדל"ן, וגם תחום התשתיות מתחיל לגדול. תחום נוסף שצובר עניין הוא החוב הפרטי, אך בשיעורים קטנים יחסית.
בעבר, שילוב בין מניות לאגרות חוב יצר איזון, כאשר המניות ירדו, האג"ח סיפקו ביטחון. בשנים האחרונות הקשר ביניהם השתנה ושני האפיקים מגיבים יותר באותה צורה, מה שמקטין את היכולת של האג"ח להגן על החיסכון. כאן נכנסות ההשקעות האלטרנטיביות, שמאפשרות לפזר סיכון ולבנות תיק חיסכון יציב יותר לטווח ארוך.
המסקנה ברורה: ההשקעות הלא סחירות הופכות לחלק חשוב יותר ויותר בניהול החיסכון הפנסיוני בישראל. הן מאפשרות לגופים המוסדיים לפזר סיכונים, להרחיב פעילות מעבר לים ולבנות עוגנים יציבים מול שווקים תנודתיים. מגמה זו צפויה להמשיך ולהתרחב בעשור הקרוב, עד כדי כך שהיקף ההשקעות הלא סחירות עשוי להכפיל את עצמו ולהגיע לטריליון שקלים.
