איך נקבעות ריביות להלוואות?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אם לקחתם משכנתא, פתחתם חשבון חיסכון או לקחתם הלוואה לכל מטרה סביר להניח שנתקלתם במושג ריבית. אולם רובכם אינם מבינים לעומק מה המשמעות, יורדים לסוף העניין או יודעים מהם ההבדלים בין סוגי הריביות שקיימות. אז מה זו בעצם ריבית?

עוד לפני שקמו הבנקים, כאשר אנשים היו זקוקים לכסף מזומן נזיל הם היו פונים למלווים בריבית. כמו אז גם כיום, השיטה היא אותה שיטה: אנו לווים סכום כסף מסוים אך מחזירים בתום התקופה שנקבעה סכום גדול יותר, כאשר ההפרש בין סכום הכסף המקורי שניתן לבין הסכום שהתקבל בתום תקופת ההלוואה הוא הריבית. מכאן אפשר להבין שהריבית למעשה, מבטאת את מחירו של הכסף. 

כאשר אנו בצד שמקבל את ההלוואה אנו אלו שנשלם את הריבית וכאשר אנו בצד שנותן את ההלוואה אנו אלו שנקבל את הריבית. 

הלוואות מסוגים שונים ולתקופות שונות

מאז המלווים בריבית המערכת התפתחת והשתכללה וכיום הבנקים מעניקים הלוואות מסוגים שונים ולתקופות שונות, לצדם גם פועלות מסגרות אשראי המעניקות הלוואה חוץ בנקאית. בנוסף אתם יכולים גם לשמש כמלווים לבנק, באמצעות הפקדת כסף לפיקדון עליו הבנק ישלם לכם ריבית. כמו כן אפשר לקבל ריבית על אגרות חוב שנרכשות בבורסה ועוד. כיום הן הציבור והן פירמות וחברות שונות, כולם כמעט לוקחים הלוואות בסדר גודל שונה ובתנאים שונים. כאשר מבין הסוגים השונים של הלוואות שקיימות המשכנתא היא ההלוואה הגדולה ביותר, ולרוב היא ניתנת ללקוחות פרטיים.

למה גובים ריבית?

הסיבה לכך פשוטה: לקחתם הלוואה לכל מטרה מהבנק או מחברת המספקת אשראי חוץ בנקאי? בעצם מתן ההלוואה הן המערכת הבנקאית והן החברה החוץ בנקאית מפסידות אלטרנטיבה להשקעה. לכן המטרה היא לוודא שהן יקבלו תמורה על ההפסד: את סכום הכסף שהעניקו יחד עם בונוס כספי נוסף. כמו כן גוף שמלווה כספים מתמודד עם סיכון שאותה הלוואה שנתן לא תחזור או שהתשלום יתעכב, לכן עליו לבחון את הנושא לפני מתן ההלוואה וכך לקבוע את סדר גודלה של הריבית, בהתאם למידת הסיכון. ככל שמצבו הכלכלי של הלווה יהיה פחות טוב, כך הריבית תהיה גבוהה יותר ולהיפך. על המלווה לקבל פיצוי כלשהו על מידת הסיכון שלוקח על עצמו ולוודא שהכסף לא יישחק בעליית המדד.

מעבר לכף גופים שמלווים כספים הם עסק לכל עניין ודבר עם חשבונות, עובדים, תשלומים וכו’. כמו כל עסק, יש להם מטרות רווח וכאן נכנסת לתמונה הריבית. היא מאפשרת להם להרוויח מכך שמעניקים הלוואות לאחרים. 

איך מחשבים ריבית?

הריביות הבנקאיות השונות מחושבות על בסיס ריבית הפריים. ריבית הפריים נקבעת על ידי בנק ישראל אחת לחודש, והיא מורכבת משיעור הריבית המוניטרית עם תוספת קבועה של 1.5%. לדוגמה, אם שיעור הריבית של בנק ישראל יהיה 1%, אז שיעור ריבית הפריים יהיה 2.5%, כאשר שיעור ריבית הפריים זהה בכל הבנקים בישראל. 

ריבית פריים, גם אם נמצאת בשפל, אינה רלוונטית ללווים שכן לא ניתן לקבל הלוואה בריבית הזו. ריבית פריים היא למעשה הריבית בין הבנקים, כלומר בין בנק ישראל לבין שאר הבנקים. הריבית שרלוונטית ללווים מתבססת על ריבית פריים אך השיעור שלה גבוה יותר ומשתנה בין הסוגים השונים של הריביות.

הסוגים השונים של ריביות:

ישנם סוגים שונים של ריביות, ביניהם:

  • ריבית פשוטה – ריבית המחושבת כאחוז כלשהו מהקרן בלבד, תוך התייחסות לתקופת ההלוואה. 
  • ריבית דריבית – ריבית מצטברת, סכום של הריבית הנ”ל מחושב כל פעם מחדש בהתבסס על החוב שנותר, חישוב הכולל את הקרן ואת הריבית. כאן סכום החוב עולה בין תשלום לתשלום בשל הצטברות ריבית על החוב שנותר.
  • ריבית נומינלית – זו הריבית שנקובה על אגרת החוב או על מסמכי ההלוואה. ריבית זו אינה מתייחסת לעמלות, תשלומים או מועדי קבלת והחזרת הקרן. בדרך כלל יצוין סכום הריבית לתקופה של שנה. 
  • ריבית ריאלית – זוהי סוג של ריבית עודפת, מעבר למדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שהוסכם (כמו למשל מטבע חוץ או ממד תשומות הבניה) אליו הוצמדה ההלוואה. 
  • ריבית אפקטיבית – זו הריבית שאנו משלמים בפועל על ההלוואה. שיעור ריבית זו נגזרת מחישובים של ריבית דריבית.
  • ריבית לא מפוקחת – כאשר לוקחים הלוואה מגופים שאינם מפוקחים עלולים לשלם על כך ביוקר, בשיעור הריבית. כאן מושגים כמו ריבית “קצוצה” או ריבית “רצחנית” נכנסים לתמונה. אלו אינם מושגים בנקאיים והם באים לתאר מצבים בהם הריביות עשויות להגיע לעשרות אחוזים לשנה. 

אילו ריביות אנו משלמים?

אנו משלמים ריביות שונות לרבות ריביות על הלוואות, כסף שקיבלנו ונחזיר אותו בעתיד. בין אם מדובר בהלוואה מגוף בנקאי ובין אם באשראי חוץ בנקאי, כל הלוואה שכזו נושאת ריבית. אנו משלמים גם ריבית חובה על המינוס בבנק, אם יש לנו כזה. ריבית כזו נשלם אם אנחנו נמצאים במינוס בחשבון העובר ושב שלנו ומשתמשים בכסף שהבנק נתן לנו כאשראי. כאשר אנו נשארים בתוך מסגרת האשראי שהוקצתה לנו, נשלם ריבית אפקטיבית בשיעור של 6-12 אחוזים, גובה הריבית יקבע בהתאם ליכולת המיקוח שלנו מול הבנק, סוג הלקוחות שאנחנו ומידת החשיבות שלנו כלקוחות של הבנק. 

ריבית נוספת שאנו משלמים היא ריבית קרדיט בכרטיסי האשראי. חברות שונות מציעות את האפשרות של רכישה בתשלומים במסגרת מסלול קרדיט. מסלול זה נושא ריבית, כאשר לרוב הריבית שנגבית דומה לריבית של מסגרת האשראי שנגבית בבנק, ריבית אפקטיבית הנעה בין 8 ל- 12 אחוזים. ככל שכרטיס האשראי שנצא ברשותכם יהיה יוקרתי יותר, כך גובה הריבית שתשלמו תהיה נמוכה יותר. 

לסיכום: בין אם אתם לוקחים הלוואה לכל מטרה מהבנק ובין אם מחברה שמספקת אשראי חוץ בנקאי, עליכם לבדוק את נושא הריבית, להישאר מעודכנים בגובה הריביות השונות ולבחור את מסלול ההלוואה הטוב והמתאים ביותר עבורכם. כמובן שלא יזיק להתייעץ עם אנשי מקצוע מומחים לתחום.

השארת תגובה