מה זה BNPL?
רוב האנשים חושבים ש־BNPL הוא רק תשלום בתשלומים. בפועל, מדובר בעסקת אשראי לכל דבר. אז למה רשות שוק ההון החליטה להסדיר את התחום דווקא עכשיו, ומה באמת משתנה עבור הצרכנים?
מודל השכבות בהשקעות: למה אני מתחיל מכרית ביטחון ולא ממניות
כשיש משבר כלכלי, לא רק שוק ההון יורד. גם אנשים מפוטרים. בדיוק בגלל זה, לפני כל השקעה צריך לבנות כרית ביטחון. זו התזה שעומדת מאחורי מודל השכבות.
למה רוב מודלי התכנון הפיננסי נבנו לעולם שכבר לא קיים
רוב התכנון הפיננסי בנוי על ניסיון לחזות את העתיד. אבל מה קורה כשהעתיד משתנה כל הזמן? מחשבה אחרת על פנסיה, מבנה פיננסי, AI, פיזור סיכונים ונזילות בעולם האמיתי.
איראן והנפט: אירוע אחד שמשפיע על כולם
כשמזיזים כדור אחד בשולחן ביליארד, כל הכדורים האחרים מושפעים. כך בדיוק פועלת גם המערכת הפיננסית העולמית. מה אירועי השבוע מלמדים על ניהול סיכונים ועל פיזור בין מבנים פיננסיים שונים?
הפרדוקס הישראלי: איך להתמודד עם אינפלציה, ריבית גבוהה ואי ודאות באמצעות מודל השכבות
הכלכלה הישראלית מפתיעה לטובה גם בתקופה של מלחמה ואי ודאות. האם המבנה הפיננסי של המשפחה שלכם מוכן לעולם של אינפלציה וריבית גבוהה?
AI, סייבר והכסף שלכם: למה פיזור ובקרה חשובים יותר מאי פעם
בינה מלאכותית מאפשרת ליצור אתרי התחזות והונאות שנראים אמינים יותר מאי פעם. למה פיזור חסכונות, בקרה ומעקב תקופתי חשובים גם בעידן ה־AI, ואיך ניתן לצמצם סיכונים בעולם פיננסי שהופך דיגיטלי יותר.
האם בעידן הAI אנחנו שואלים את השאלה הלא נכונה על הפנסיה שלנו?
האם השאלה החשובה בפנסיה היא עדיין תשואה ודמי ניהול? או שבעולם של AI, סייבר והונאות דיגיטליות הגיע הזמן לחשוב גם על ניטור, בקרה ופיזור סיכונים?
שוק ההון במאי 2026: העולם נכנס ללחץ, ישראל מנסה להחזיק יציבות
העולם נהיה פחות יציב.
האינפלציה חוזרת לעלות, מחירי האנרגיה מטפסים והשווקים מגיבים כמעט לכל כותרת.
דווקא בתוך כל זה, ישראל עדיין מצליחה להחזיק יציבות יחסית.
אבל ב־2026 יותר אנשים מתחילים להבין שלא מסתכלים רק על תשואה.
מסתכלים גם על:
פיזור, נזילות, פנסיה ומבנה פיננסי.
במאמר החדש:
• למה העולם מתחיל להילחץ מהאינפלציה שוב
• למה ישראל עדיין נראית שונה מהעולם
• איך זה משפיע על השקעות ופנסיה
• ולמה יותר משפחות מתחילות לחשוב אחרת על כסף
האם הפנסיה שלכם באמת בטוחה?
כולם מדברים על תשואות, גרפים ו־S&P500.
פחות מדברים על מה קורה כשהמציאות עצמה משתנה.
קורונה, מלחמות, מתקפות סייבר, פרשת סלייס, אי יציבות עולמית.
האם באמת מספיק להסתכל על גרף אקסל של 30 שנה קדימה?
במאמר החדש אני מעלה שאלה אחרת:
לא רק איך מגדילים חיסכון פנסיוני, אלא איך מגינים עליו בעולם שהופך פחות יציב.
על קופות גמל IRA, סיכוני סייבר, פיזור פיננסי ומה שאנשים כמעט לא מדברים עליו בהרצאות על “השקעות לטווח ארוך
השקל בשיא. ההייטק בלחץ. והבנקים כבר מסתכלים אחרת על הלקוחות שלהם
השקל בשיא.
הבורסה עולה.
אבל בפועל הרבה אנשים בישראל מרגישים פחות יציבים כלכלית.
לא בגלל שהם לא עובדים.
לא בגלל שהם לא מרוויחים.
יותר בגלל שהעולם משתנה מהר.
בשיחה עם מתן, בן 50 שדואג לפנסיה שלו, עלתה שאלה שהרבה אנשים שואלים היום:
איך משקיעים בתקופה של אי ודאות.
מצד אחד, פנסיה היא השקעה לטווח ארוך.
מצד שני, יש מלחמה מול איראן, AI משנה מקצועות, והשקל מתחזק בצורה חריגה.
ובמציאות כזאת, השאלה היא כבר לא רק:
"איזה מסלול עשה הכי הרבה תשואה?"
אלא:
"האם יש לי יציבות פיננסית שתאפשר לי להמשיך לחסוך גם בתקופות פחות טובות?"
כי בפועל, כרית ביטחון פיננסית חשובה היום לא פחות מבחירת מסלול השקעה.
