הוראת קבע או כרטיס אשראי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רבים שואלים אותי, למה ההלוואה לכול מטרה, שנלקחת מאחד מהמוסדיים, היא הלוואה בהוראת קבע , שמשולמת בהרשאה שמוקמת בחשבון הבנק של הלווה?

הרי כשמדובר ברכישת פוליסה מחברת הביטוח, אין בעיה לשלם אותה דרך כרטיס אשראי מדי חודש, אז למה לא הלוואה שנלקחת מאותה חברת הביטוח, שגובה מאתנו את הפרמיה החודשית של הפוליסה דרך כרטיס האשראי שלנו?

ישנם חברות הלוואה שמוכנות שהאשראי החוץ בנקאי שנתנו, ישולם בכרטיס אשראי, אז למה לא הלוואה מהמוסדיים?

 

ניתן לבצע תשלום דרך כרטיס אשראי בצורה טלפונית, ללא צורך בחתימה על טופס כול שהוא ומכאן הנוחות של הלווה, שאינו זקוק לאישור מהבנק עבור הקמת הוראת קבע בחשבנו לתשלום ההלוואה.

המטרה הראשונית של חברת הלוואות, במקרה זה המוסדיים, שההלוואה תשולם כסדרה ללא בעיות, מדי חודש בחודשו.

לכן המוסדיים מתנגדים לגביית ההלוואה בכרטיס אשראי, משום שהלווה יכול להתכחש לעסקה שהתבצעה בכרטיס אשראי, כפי שקורה לעיתים קרובות ולכן היא ניתנת לביטול בקלות.

לצורך כך החברות מוודאות שאמצעי התשלום בהוראת קבע בנקאית, כבר קיים והוקם מראש לפני קבלת ההלוואה לכול מטרה.

 

לגבייה הלוואה בהוראת קבע, יש יתרון חשוב מבחינת המוסדיים.

כשהמוסדיים גובים תשלום בהוראת קבע, כול התשלום מגיע ישירות לחברת ההלוואות, מחשבון הבנק של מקבל ההלוואה החוץ בנקאית.

אילו ההלוואה הייתה ניגבת דרך כרטיס אשראי, הריבית שאותה היה צריך לשלם הלווה בעבור ההלוואה, הייתה צריכה להיות גבוהה יותר, משום שחברת ההלוואות צריכה לשלם עמלה לחברת כרטיסי האשראי, דרכה היא גובה את התשלום החודשי מהלווה, אפילו במקרים שבהם התשלום החודשי לא נגבה והבנק סרב לגבייה של חברת האשראי.

במקרה הזה, המוסד שגבה את התשלום, שלא נגבה בעבור ההלוואה, לשלם עמלה כול שהיא לחברת כרטיסי האשראי.

בנוסף לכול הדיווח של חברות כרטיסי האשראי על הוראות חיוב שנדחו, לעיתים קרובות, לוקות בחסר ולכן המוסדיים צריכים לפנות לחברות האשראי, כדי לבדוק מולם את אי ההתאמות בין הבקשה לחיוב של הלווה לבין הגבייה בפועל..

כשגביית התשלום החודשי מהלווים השונים, שקיבלו במהלך השנים הלוואה, מחברת ההלוואות, מתבצעת בהיקפים של מיליוני שקלים בחודש, כפי שקורה הדבר בפועל, מאוד קשה למוסדיים לבצע התאמות בצורה של פנייה פרטנית לפי כול לקוח ולקוח.

לכן הם צריכים להיעזר בתוכנות או בגופים חיצוניים שיעקבו אחר הגבייה וכמובן שכול זה צריך להיות מתומחר בריבית שישלם הלווה על הלוואה שלקח מחברת הלוואות.

 

חברת הלוואות, שנותנות הלוואה בריבית של 14% לחודש, יכולות אולי להרשות לעצמם, לגבות את ההלוואה דרך כרטיס אשראי ולשלם עמלה קטנה לחברת האשראי.

ואילו המוסדיים שנותנים הלוואה בריבית נמוכה, בגובה של 2.5% או אף מתחת לזה, יתנגדו לחלוק עם חברות כרטיסי האשראי בריבית הנמוכה שתגבה מהלווה, אלה אם כן יעלו את גובה הריבית עבור התשלום של ההלוואה.

 

הסיבה לכך שהמוסדיים, מאפשרים ללקוחות לשלם את הפרמיה החודשית בעבור הפוליסה שרכשו, דרך חברות כרטיסי האשראי, משום שהתשלום במקרה הזה הוא וולונטרי, היינו אף אחד לא יכול לחייב את העמית שבחר לרכוש פוליסה בחברת ביטוח זו או אחרת לשלם דווקא בהרשאה בנקאית ולכן רצוי במקרים אלו להקל על הלקוח ולאפשר לו לבחור את אמצעי התשלום שבעזרתו יהיה מוכן לשלם.

 

למרות זאת, אמצעי התשלום יכול להשפיע על משך חיי הפוליסה, משום שכשאמצעי התשלום הוא דרך הרשאה בנקאית, המשלם לרוב לא שם לב לנוכחותה ויכול להתמיד בתשלום הפוליסה ואילו כשהתשלום נגבה דרך כרטיס אשראי, הגבייה יכולה להפסק כשתאריך התפוגה של הכרטיס עבר והלקוח לא חידש אותו, או כשמסיבה זו או אחרת המסגרת האשראי של הכרטיס התמלאה, למרות שייתכן מאוד, שמסגרת האשראי הבנקאית שלו, גבוהה יותר…

 

מבחינת הלקוח, הוא לא ישלם עמלה גבוהה יותר או נמוכה יותר, אם הגבייה של האשראי החוץ בנקאי שלקח, תגבה בהוראת קבע בנקאית, או דרך כרטיס האשראי שברשותו…

למעשה בשתי המקרים לא תגבה ממנו כול עמלה ושתיהם ניתנות לביטול חד צדדי, ע”י הלקוח בכול רגע שיחפוץ בכך.

 

השארת תגובה