מיקרו אשראי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

היו כמה אבות למיקרו אשראי, אך מקובל ליחס את קידום השיטה והפצתה ברחבי העולם המערבי, לפרופסור מוחמד יונס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת צ’יטגונג בבנגלדש,  שהקים את בנק גראמין בשנת 1983 ובזכות פעילותו בתחום המיקרו אשראי שנועד, למיגור העוני בבנגלדש, זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2006 .

זו הייתה פעם ראשונה שאיש עסקים שהקים עסק למטרות רווח, זכה בפרס נובל, מה שהקים לו מתנגדים רבים בקרב ארגונים וחברות סוציאליסטיות, גם בישראל, שלא היו מוכנים להשלים עם העובדה שעסקים חוץ מלשדוד עניים, לפי תפיסתם, יכולים גם לסייע לאוכלוסיות לחלץ עצמם ממעגל העוני בו הם מצויים.

 

פרופסור מוחמד יונס, זוכה פרס נובל לשלום

 

מיקרו אשראי היא הלוואה שניתנת  ללווים עניים אשר בדרך כלל אין ביכולתם לתת בטחונות  להלוואה, אין להם תעסוקה קבועה, או שהיסטוריית האשראי שלהם לא מאפשרת להם לקחת אשראי מבנקים או חברות אשראי אחרות.

רבים מהלווים בעולם הם אנאלפביתים, שלא מסוגלים להשלים את הניירת הנדרשת כדי לקבל הלוואות בדרכים קונבנציונליות.

מיקרו אשראי הוא אשראי חוץ בנקאי, שנועד לתמוך ביוזמות של אוכלוסיות עניות ולהקל עליהם את העוני.

 

השיטה שהונהגה ע”י בנק גראמין, היא מתן הלוואות פרטיות בסכום נמוך, ללא ביטחונות, לתקופות קצרות ומוגדרות מראש, בריבית גבוהה של 22% לשנה.

לדוגמה: מתן הלוואה בסך 500 $, בריבית של 22% לשנה, למשך שבוע ימים.

לאחר שהלקוח מחזיר את ההלוואה, הוא יכול לקבל הלוואה נוספת ועם הזמן האמון גובר והלווה יכול להגדיל את סכום ההלוואה שקיבל מהבנק.

אדם עני יכול לרכוש בסכום של 500 $ סחורה ולמכור אותה בשווקים ובסוף השבוע להחזיר את ההלוואה לבנק גראמין.

 

על פי מידע שפרסם בנק גראמין, בשנת 2009, כ-74 מיליון בני אדם לוו מהבנק, הלוואות מיקרו אשראי, שהסתכם בכ-38 מיליארד דולר.

הבנק דיווח כי שיעור ההחזר של ההלוואה ע”י הלווים, היה בין 95% ל-98%.

מכאן ניתן להסיק, שבנוסף לסיוע ולחילוץ אוכלוסיות מוחלשות, ממעגל העוני שלהם, השיטה העניקה גם הכנסה יפה לבעלים של הבנק, פרופסור מוחמד יונס.

סניף בנק גראמין במומבאי שבהודו

 

בעקבות זכייתו של מוחמד יונס בפרס בנובל והפופולריות לה זכה המודל העסקי שלו, בנקים מסורתיים רבים ברחבי העולם, הציעו גם הם מיקרו אשראי לאוכלוסיות חלשות, למרות החששות שנבעו מכך שהלווים מקבלים הלוואה ללא מתן ביטחונות ולכן אין שום הבטחה כי הלווים ישיבו את ההלוואה, בגלל הפוטנציאל לרווחים גבוהים שיכול להניב תחום הלוואות המיקרו אשראי.

בנק גראמין  התרחב והקים סניף בניו יורק בשנת 2008.

הסניף של הבנק בניו יורק, דיווח בשנת 1991, על מתן הלוואות מקרו אשראי, בסכום של מעל 450 מיליון דולר עם שיעור פירעון של 90%.

 

מחקר שנעשה על המודל של בנק גראמין, הוכיח כי אנשים עניים הם לווים בטוחים יותר, משום שהם מעריכים יותר את האמון שנתן להם חברת ההלוואות, במתן האשראי ומכאן המחויבות שלהם להשיב את ההלוואה החוץ בנקאית שלקחו.

המאמצים לנסות ולשכפל את שיטת ההלוואות של מיקרו אשראי לישראל, נחלו כישלון בגלל השיטה הכלכלית שנהוגה בארץ.

פרופיל הסיכון הגבוהה של הלווים והעלויות הדרושות מחברת הלוואות שעוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי לפי המודל של מיקרו אשראי, מצריך מחברת ההלוואות להעניק את ההלוואה בריבית שהיא אינה הלוואה בריבית נמוכה, אלא הלוואה בריבית של מעל ל20% לשנה.

היות והריבית המותרת לחברת הלוואות שמעניקה הלוואה חוץ בנקאית, אינה יכולה לעלות על 14% לשנה, אין התכנות כלכלית להלוואות כאלו בארץ.

 

נמחיש זאת במספרים לפי הדוגמה הבאה:

לקוח ישראלי לווה הלוואה מחברת הלוואות, שמתמחה במתן הלוואות לאוכלוסיות חלשות בישראל לפי מודל של מיקרו אשראי, בסכום של 500 ש’, בריבית של 14% לשנה , שהיא הריבית המקסימלית שמותרת, נכון למועד כתיבת שורות אלו, לתקופה של שבועיים.

חברת ההלוואות בישראל, תרוויח על הלוואה זו 1.87 ש’, לפני מס.

כמובן שזהו הסכום המקסימלי שחברת הלוואות חוץ בנקאית תוכל לגבות לפי החוק בישראל, לפי מודל של מקרו אשראי.

איפה בתוך כול זה נכנסים עלויות הסיכון של חברת ההלוואות, עלויות הטיפול בהלוואה, טיפול בגבייה של הכסף?

איך סכומים אלו יכסו את העלויות של העסקת פקידים ואדמיניסטרציה?

אם הבנק ירצה להרוויח ולגבות ריבית גבוהה יותר, זה יהיה בניגוד לחוק ולכן החברות היחידות שמעניקות כיום הלוואות מיקרו אשראי בישראל, הם לדאבוננו, חברות שנמצאות בתחום השוק האפור…

 

לכן הדרך היחידה שלפיה ניתן להקים בנק למקרו אשראי במדינת ישראל, יכול להיות רק בתמיכת המדינה, ע”י מתן סובסידיות וערבויות של המדינה, כנהוג במשק כלכלי סוציאליסטי.

אבל נניח שהמדינה תקים בנק כזה, או אפילו, כפי שחלקים מכלי התקשורת ופוליטיקאים דוחפים לכך, יהפכו את בנק הדואר לבנק למתן הלוואות מיקרו אשראי לאוכלוסיות מוחלשות.

מה יכול ישראלי שמצוי במעמד נמוך בחברה, לעשות עם הלוואת מיקרו אשראי בסכום של 500 ש’ או 1000 ש’ בישראל?

יקנה סחורה וימכור בשוק?

הרי הוא ישר ייעצר בעבור מסחר של רוכלות ללא רישיון.

במדינה כמו שלנו בה כול בעל עסק זקוק להון כדי להקים עסק זעיר, בגלל תשלום עבור היתרים ורישיונות לפקידי ממשלה, אין ביכולתו של ישראלי להיעזר במודל של מקרו אשראי, כדי לחלץ עצמו מהעוני…

הרי רק ההמתנה ובחישה בתוך סבך הביורוקרטיה הממשלתית, לצורך הקמת העסק, תוציא ממנו את כול הכספים ששלווה מחברת ההלוואות, המקרו אשראי, ללא תמורה כול שהיא, שיוכל להשיב בעזרתה את החוב בגין ההלוואה שלקח.

 

פרופסור מוחמד יונוס הפיץ את הרעיון שלכל אדם יש את הפוטנציאל להפוך ליזם.

מוחמד יונוס ראה את חיסול העוני ע”י יוזמה פרטית של כול אדם שמעוניין בכך, ללא סיוע ממשלתי, עובדה שפועלת בניגוד מוחלט לתפיסה הסוציאליסטית והייתה לצנינים בעיני חלק ממארגני המחאות כנגד הממשלה בישראל, שטוענים כי רק הממשלה מסוגלת למגר את העוני, עובדה שלא עמדה מעולם במבחן המציאות.

 

 

 

 

 

 

השארת תגובה